דף הבית >> וויסות חושי
 

 

כל אדם קולט ומבין את העולם דרך החושים, אך יש אנשים שהחושים שלהם מסונכרנים מעט אחרת מהממוצע ולכן החוויה שלהם את העולם היא שונה. שוני בתחושה, מוביל לשוני בהסתכלות על העולם ובחוויה את הסביבה, דבר המוביל לשוני בהתנהגות ובהתפתחות התפקודית מאדם לאדם. מה שעומד מאחורי רוב ההבדלים בתחושות הוא התהליך של וויסות התחושות, המתקיים במוח – במערכת הקשב. מערכת הקשב אחראית על סינון וויסות התחושות. לדוגמא: היפר-אקטיביות וכן הפרעות ברמת הקשב והריכוז הינם סימפטומים של קליטת גירויים באופן לא מווסת במערכת הקשב.

ניתן להבחין בשני מצבים: האחד קליטה חושית מוגברת הנקראת לרוב רגישות יתר-היפר סנסטיביות ומצב שני - חוסר בתחושה הנקרא תת רגישות-היפו סנסטיביות. אדם עלול לסבול בחוש אחד מתת רגישות ובחוש אחר תיראה קליטה חושית מוגברת. זיהוי הפרעה סנסורית, המחייבת אבחון מדויק למערכות החישה השונות, על מנת לאתר באיזה חוש או חושים קיים חוסר ויסות.
התפיסה הרווחת לגביי הפרעות קשב ותנועתיות יתר כגורם לקשיי למידה אינה נותנת את התמונה כולה, אלא רק "כותרת" המתארת התנהגות. החוליה החסרה בהסבר עלולה להיות הגדרת תופעות אלו כסימפטום לחוסר ויסות חושי. אדם "זוכה" להיות מקוטלג כהיפראקטיבי במידה ונצפו אצלו מספר התנהגויות התואמות את ההגדרה ביחס ל"נורמה", כלומר כותרת זו מתארת את הסימפטומים ולא את הגורמים/המקורות להתנהגות היפראקטיבית.
לדוגמא: ילד שנצפו אצלו קשיי קשב וריכוז המלווים בתנועתיות יתר – לאחר אבחון ניתן לאבחן שהסיבה לתנועתיות היתר של ילד זה היא מצב של רגישות יתר למגע ( רגישות טקטילית). הילד מרבה להתלונן על מרקמי בדים שונים של בגדיו, לא אוהב שנוגעים בו, מתלונן שחבר "התחיל" איתו בעוד לא נראה כי זה עשה דבר מה חריג, נמנע ממגע עם חול... אותו ילד יתקשה לשבת ליד חברו בשולחן- חיכוך קל בצד הזרוע יכול להוציאו משיווי משקל ולהוביל להתפרצות. ילד זה יחוש חוסר שקט תמידי ויחווה את שלל הגירויים בסביבתו כהפרעה.
גורם זה של רגישות יתר למגע עלול להביא את הילד להראות התנהגות שאופייה היפר אקטיבי - תזוזה מרובה הנובעת מהמצוקה הנ"ל. מנגד או במקביל ניתן למצוא אצל ילד זה גם התנהגות מתנתקת- "חולמת", "מרחפת" המוסברת כניסיון תמידי לחסום ולמנוע את קליטת הגירויים.
מכאן, רגישות יתר למגע אינה מאפשרת ניצול כל יכולות הקשב והריכוז, מכיוון שהן מוסתות לפעולות מניעה ובלימה. ניתן להסיק מתיאור זה כי בעיה זו, בדומה למצבי חוסר ויסות אחרים צורכת אנרגיות רבות בחיי היום יום ולכן גורמת לשחיקה בזמן הלמידה עצמה.

כאשר ויסות חושי אצל ילדים אינו תקין, יש השפעה ניכרת על ההתפתחות התחושתית, המוטורית, הרגשית והחברתית של הילד, כמו גם קושי בהסתגלות תקינה לסביבתו ומכאן להפרעות קשב וריכוז, ליקויי למידה, בעיות חברתיות והתנהגותיות . הוא גם עלול להשפיע על אישיותו ועיצוב אופיו כבוגר.

מתי פונים לטיפול?
כשילד חווה קושי בוויסות חושי המפריע לתפקודו היומיומי בבית, בגן, או בבית הספר, חשוב שיקבל מענה. לעיתים הילד לא חווה קושי, אך הקושי בוויסות מפריע לסביבתו, כגון קימה במפגש שמפריעה לשאר הילדים, או נגיעה בילדים אחרים
מאוד חשוב לאתר את המקורות שמובילים להתנהגות הלא רצוייה, מכיוון שידע ומודעות לחוויה של הילד את העולם מובילים להבנה ולאמפטיה וזהו מקום שממנו אפשר "לגעת" בילד, לגרום לו להבין שרואים אותו, שמבינים אותו, שהוא בסדר ויחד נעשה את השינוי מהמקום הזה של החיבור. ילד שמקבלים אותו יהיה בעל מוטיבציה ואז הוא יכול לגייס את כוחות הנפש כדי לעשות שינוי.
 
 
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 
            
© כל הזכויות שמורות ל"מרכז גוף בתנועה" אינטגרציה משולבת בע"מ
 
לייבסיטי - בניית אתרים